רקע
בשנת 2002-2003 הונהגה לראשונה שיטת המצרף למיון והערכת מועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. שיטה זו לא החליפה את הבחינה הפסיכומטרית, אלא הנה כלי נוסף העומד לרשות המועמדים.
שיטה זו אושרה בחודש מאי 2002 במסגרת הסכם בין משרד החינוך, ועדת החינוך של הכנסת ונציגי ועד ראשי האוניברסיטאות. בעקבות הסכם זה בוטלה הצעת החוק לביטול הבחינה הפסיכומטרית.
הבחינה הפסיכומטרית
מחקרים רבים אשר נערכו, הוכיחו כי כושר הניבוי של בחינת הפסיכומטרי אינו גבוה ואף נמוך יותר מכושר הניבוי של מבחני הבגרויות. בשל כך פיתחו מוסדות ההשכלה הגבוהה שיטת מיון המשלבת בין הפסיכומטרי והבגרויות ובכך שיפרו מעט את כושר הניבוי. חשוב לציין כי מחקרים רבים ומקיפים אשר נערכו הוכיחו כי בחינת הפסיכומטרי בפרט, ושיטת המיון של מוסדות ההשכלה בכלל, נכשלת במיוחד בניבוי הצלחתם של מועמדים מרקע תרבותי שונה מזה של מחברי המבחן או השיטה.
בחנת הפסיכומטרי הנה בחינה המוטה תרבותית. מועמדים רבים הבאים מרקע תרבותי שונה כגון מזרחיים, ערביים, אתיופים וחלק מהעולים מחבר המדינות, מופלים על ידי בחינה זו וסיכוייהם להתקבל למוסדות ההשכלה הגבוהה קטנים. כמו כן סובלת בחינת הפסיכומטרי מאפליה מגדרית שכן ממוצע הנשים נמוך ב-40 נקודות משל הגברים.
יתרה מכך, בחינה זו אינה מחשבת את מרכיב המוטיבציה, הנחשב למרכיב ההצלחה המשמעותי ביותר במדידת הצלחתם של תלמידים. הסובלים העיקריים מכך הנם סטודנטים מרקע כלכלי-חברתי נמוך ומקבוצות מיעוט, אשר לרוב נוטים להיות בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר.
המוטיב הכלכלי
הבחינות הפסיכומטריות מתבצעות באמצעות המרכז הארצי לבחינות והערכה, גוף זה נמצא למעשה בבעלות האוניברסיטאות ומגלגל מדי שנה כ-30 מיליון ₪.
המחירים לרכישת חוברת מבחן-50 ₪, וכ435 ₪ נוספים כדמי הרשמה, בנוסף מוכר המרכז חוברות הערכה והכנה לבחינה. בשנת 2002 ניגשו כ-50,000 תלמידים לקורסי הכנה, מחיר הקורס אשר כיום הפך לדרך הבטוחה ביותר להתקבל נע בין 2500 ₪ ל-10,000 ₪. חברות ההכנה השונות לפסיכומטרי ("קידום", "אנקורי" ועוד) מגלגלות מדי שנה מחזורים של בין 200 ל-400 מיליון ₪.
לאחר שהוכנסה שיטת המצרף חזרו בהם ועדי האוניברסיטאות, וטענו כי הנהנים העיקריים משיטה זו הנם המועמדים הערביים. טענה זו הנה שקרית ומבזה, ומשתמשת בהסתה גזענית על מנת לשמר את תנאי הכניסה הקיימים, תנאים הסוגרים את דלתות ההשכלה הגבוהה בפני אוכלוסיות רחבות של יהודים וערבים כאחד; תנאים המעניקים יתרון לאלו אשר נולדו למשפחות אקדמאיות.
בשנה הראשונה לכניסתה של השיטה בחרו כ-29% מהמועמדים. על סמך נתונים שהוצגו, כ-28% מהמועמדים אשר הציגו את ציון המצרף הם תלמידים מיישובי פיתוח. שיעור זה הינו גבוה במיוחד ומעיד על יעילותה של השיטה. בשנים האחרונות אנו עדים לשיפור משמעותי בהישגי הבגרויות ביישובי פיתוח; בשל כך בשנת 2005 צפויים מרבית תלמידי הפריפריה היהודים להגיש את ציון המצרף. ביטול המצרף משמעותו סגירת הדלת בפניהם.
שיטת המצרף
שיטת המצרף הנה שיטה נסיונית, אלטרנטיבית, אך לא בלעדית לשיטת הפסיכומטרי הקיימת. ככל שיטה חדשה, אמורה היתה שיטת המצרף לעבור תקופת ניסיון במהלכה יבדקו יתרונותיה וחסרונותיה בפועל, אולם זאת לאחר בדיקת מידת הצלחתם של מחזורי הסטודנטים אשר התקבלו לפיה. עד כה אין עדיין נתונים סופיים למידת הצלחתם של סטודנטים אלו שכן הם עדיים לומדים; על כן אין עדיין יסוד לקבוע את מידת ההצלחה של השיטה.
מאז הקפאת השיטה, מרצים רבים באוניברסיטאות הביעו את דעתם כנגד ביטול והקפאת בחינת המצרף, רבים מאנשי אקדמיה אלו מודים ומודעים להטיה התרבותית של בחינת הפסיכומטרי ויוצאים כנגד ועד האוניברסיטאות.
הטענות הגזעניות אשר הושמעו כנגד שיטת המצרף משמשות ככיסוי לכוונותיהם של ועדי האוניברסיטאות – כוונות על סגירת שערי ההשכלה הגבוהה בפני ציבוריים רחבים, מתוך שמרנות אליטיסטית וחוסר מחויבות לעקרון שוויון ההזדמנויות בחינוך.
סיכוייהם של כל בני ובנות הפריפריה החברתית-התרבותית והכלכלית בישראל הם הנפגעים העיקריים מביטול שיטת המצרף : בני נוער מעיירות פיתוח, כפרים ערבים, שכונות מצוקה, מזרחים, עולים חדשים ובעצם כל צעיר וצעירה המתקשים לשלם אלפי שקלים עבור קורסי הכנה לפסיכומטרי. כל אלו, בהיעדר שיטת המצרף, הם אלו בפניהם נסגרות דלתות ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.