למרות שהגיעו לבג"ץ באיחור, תושבי ערי הפיתוח הם צד מושפע מהחלטות ההפשרה
ערב הדיון בבג"ץ בפרשת הפשרת הקרקע החקלאית, ביקש יאיר חזן, ראש עיריית אופקים ויו"ר פורום ערי הפיתוח, להצטרף כצד לעתירה. עורכי דינו, ליאור צמח ואמיר שאשא, התייצבו מול נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, וניסו להסביר מדוע המתינו עד כה עם בקשת ההצטרפות לעתירה. ההסבר העיקרי שלהם היה, שפורום ערי הפיתוח, החדש יחסית, הבין רק לאחרונה את חשיבות הנושא והשלכותיו על ערי הפיתוח ולקח זמן לגבש עמדה ולבקש להצטרף לעתירה.
אחרי התייעצות קצרה של ברק עם השופט תיאודור אור הודיע ברק, כי הוא דוחה את בקשת ההצטרפות, והנימוקים יינתנו בשלב מאוחר יותר. סביר להניח שהנימוק לדחייה יהיה השיהוי של חזן בבקשה להצטרפות.
חבל. כל כך הרבה צדדים מופיעים בעתירה זו, כל כך הרבה צדדים השתתפו והצטרפו לעתירה במהלך חייה – כל ארגוני החקלאים, הסביבה, הקשת הדמוקרטית, עותרים פרטיים – שבכלל לא היה נורא לתת לנציג ערי הפיתוח את עשר הדקות שלהם, להשמיע את תמצית טיעוניהם, גם אם הם הגיעו לבית המשפט באיחור. הרי את החלטות ההפשרה ברק עצמו הגדיר כ"החלטות חשובות ביותר שלהן השלכות מרחיקות לכת.. כל אלה נוגעים בשאלות יסוד של החברה הישראלית", ועוד אמירות נכונות מסוג זה.
אם יש ציבור קונקרטי שהאמירות האלה מתייחסות אליו, אלה הם תושבי ערי הפיתוח, והסיבה פשוטה: ראשית, ערי הפיתוח הגיעו לקצה גבול ההתפתחות שלהן, וכל תוספת קרקע הנחוצה להן היא קרקע חקלאית המוחזקת בידי קיבוץ או מושב – ובמובן זה יש ניגוד עניינים אמיתי בין הצדדים, שראוי לשמוע אותו ולקחת אותו בחשבון; שנית, ההרחבות במושבים ובקיבוצים לפי החלטה 737 מהוות תחרות ישירה לניסיונן של ערי הפיתוח למשוך אליהן תושבים חדשים; שלישית, כל מיזמי התעשייה והתעסוקה בישובים החקלאיים לפי החלטה 717, מהווים תחרות ישירה לאיזורי תעשייה ותעסוקה בערי הפיתוח עצמן, כולל צד הארנונה.
לכן, ברק היה צריך להקשיב לחזן ולערי הפיתוח.
פורסם לראשונה בעיתון "גלובס", 10.2.2002