עקרונות צ'אנל 4: נוסחת הפלא הבריטית \ פורום הקשת

היסודות להקמתו של הערוץ הרביעי בבריטניה הונחו עוד בתקופת שלטונו של הרולד וילסון, ראש הממשלה ומנהיג מפלגת הלייבור בשנות השבעים. כבר אז זוהו מאפייניה העיקריים של הרשת וסומנו מטרותיה לעתיד לבוא, לאמור:

–          לתת ביטוי לצרכים חברתיים חדשים.

–          ליצור מקומות עבודה עבור מפיקים מקצועיים.

–           להעניק ביטוי לכשרונות צעירים, שלא מצאו את מקומם בערוצים הקיימים.

המדובר היה בשילוב של הזדמנויות כלכליות, רדיקליזם פוליטי, ערכים היסטוריים והכרה ברב תרבותיות של החברה המקומית. הערות למעשה נתן מענה לתסיסה חברתית שהייתה קיימת אז בבריטניה והקמתו כוננה במדינה מעין "סדר חדש" ושקט תרבותי שאמורים היו להוציא את העוקץ ממתח חברתי, אשר באה לידי ביטוי בשורה של התפרצויות על רקע אתני.

מפלגת הלייבור ידעה כי הקונצנזוס הטלוויזיוני הקיים היה צר מכדי להכיל את צרכיה של החברה הבריטית כולה על כל רבדיה ושוליה. השמרנים, בהנהגתה של מרגרט תאצ'ר, עלו לשלטון ב-1979 וניצלו מצב זה כדי לתקוף את השרות הציבורי (ה-BBC). לפיכך, אף כי מטעמיהם שלהם, סמכו השמרנים את ידם על ערוץ מסחרי נוסף למרות שתכניו של זה היו דומים מאוד לאלה שבשידור הציבורי.

הערוץ הרביעי היה מוצר שהתאים את עצמו לצופים ולא להיפך. האוכלוסיות ה"בלתי מסופקות" בבריטניה זוהו על ידי מייסדיו, וניתנה במה לא רקלמייצגיהן (של אוכלוסיות!) בתחום היצירתי אלא אף לבעיות המטרידות אותן. מיעוטים אתניים ובעלי העדפות מיניות אחרות למשל היו בין נותני הטון בלוח המשדרים של הרשת. כך יכלו למצוא שם את מקומם יוצרים מוכשרים רבים להם לא ניתנה דריסת רגל בשני הערוצים הציבוריים ובערוץ המסחרי הקיים (ITV) אלה נהנו עד כה ממצב של DUOPOLY, קרי מונופול בשניים.

הערוץ החל לשדר ב  1982 והערוץ המסחרי הוותיק נדרש לאסוף על ידי הממשלה עבורו פרסומות עד עמידתו על שתי רגליו, מבלי להתערב בתכניו. הערוץ לא שאף אל מעבר לרייטינג של עד עשרה אחוז, ולמרות זאת הצלחתו הייתה גדולה. לפתע פתאום נחשף הציבור הבריטי לסוג אחר של תכניות שהופקו על ידי כשרונות רבים, שעל קיומם לא ידע כלל וכלל. מאות חברות הפקה חדשות צצו בערים הגדולות, ומכרו את סרטיהם וסדרותיהם לערוץ שלא עסק כלל בהפקות בית, מלבד למהדורת חדשות אחת ביום. בכך, העניק הערוץ נגישות ליוצרים רבים, שנבצר מהם להביא עצמם לידי ביטוי מקצועי על אז. הם הפיקו סרטים תיעודיים על נושאים שנויים במחלוקת. אנשי הערוץ הביאו למרקע סדרות חדשות, העוסקות בנושאים חברתיים וחשוב מכל – הם הכריחו את מתחריהם  לנהוג כמותם. גם העיתונות הכתובה עסקה רבות בחדשנותם, תעוזתם וחוצפתם.

בו בזמן עודד הערוץ הפקה של סרטים עלילתיים באורך מלא, שנעשו בתקציב קטן, שחלק ממימונו נעשה על ידי הערוץ עצמו. סרטים אלה הקימו לתחייה את תעשיית הקולנוע הגוססת בבריטניה, ורבים מהם הכניסו ליוצריהם סכומי כסף במהלך הסיבוב הראשון שלהם שעשו בבתי הקולנוע טרם הקרנתם בערוץ. בכסף זה מומנו ההפקות הבאות שלהם ושל הערוץ. זה החל ב"מכבסה יפהפייה שלי" וזה הסתיים ב"ארבע חתונות ולוויה אחת", "טירופו של המלך ג'ורג'" ו"חברים לרצח". חלק גדול מן הסרטים הללו עשה חיל גם מעבר לים.

ערוץ 4 הנחיל לעולם הטלוויזיה את הכלל שאיכות אינה מנוגדת למסחריות. עובדה, ב-1991 זכה הערוץ בעצמאות מלאה והיום הוא מממן את הפרסומות שלו בכוחות עצמו. הסתבר כי רייטינג נמוך יחסית, אינו מפחיד כלל את המפרסמים. הערוץ אינו נרתע גם משידור מספר סביר של תכניות בידור מקוריות ומיובאות, הוא מקרין סרטים זרים מ"העולם השלישי", מפיק מהדורת חדשות מרכזית בה עוסקים בצורה מעמיקה במספר קטן של נושאים, משתדל להימנע משידורים חוזרים וחושף את צופיו לתרבויות מרוחקות. בעצם מדובר בערוץ מסחרי לכל  דבר, אבל בעל מאפיינים של ערוץ ציבורי, המציב את צרכי צופיו בראש סולם העדיפויות שלו.