נשים בשוק העבודה או חממת תעסוקה



גב' נטלי ברוך

י.ש. – "שנים עבדתי בכל מיני עבודות כמו: טלמרקטינג, מכירות, טיפול בקשישים, במשכורות מינימום. לפני חצי שנה עברתי ניתוח ומאז אני לא עובדת. היום אני מחפשת עבודה דרך חברות כח אדם, דרך עיתונים, חברים. קורות החיים שלי היו מבולבלים ולא ממוקדים, בגלל שהחלפתי הרבה עבודות והצטרכתי עזרה בניסוח קורות החיים מחדש".

 

א.ג. – "… אני אמא לילד בן שלוש ונשואה חמש שנים. כבר שנה אני מחפשת עבודה ומתקשה למצוא. אני מרגישה שאין לי מה לתרום לשוק העבודה, אין לי כוחות לראיונות עבודה שבו שואלים אותי: "את מתכוונת ללדת בקרוב?", "מה תעשי אם הילד יהיה חולה?…".

 

נשים רבות מתמודדות מדי יום עם מחסור כלכלי וההתמודדות עם מחסור זה מהווה משרה מלאה כשלעצמה, לחלקן לא תמיד היתה הזדמנות לרכוש השכלה ומקצוע, נסיבות חייהן לא איפשרו להן לגבש זהות מקצועית וליצור רצף תעסוקתי מסודר מה שגרם בין השאר לדימוי עצמי ירוד והערכה עצמית נמוכה.

 

הסברים מיגדריים רבים ניתן לייחס להיעדר נשים משוק העבודה או העובדה שמעטות מהן מגיעות לעמדות בכירות במקומות עבודתן, לדוגמא נשים שהן מוצלחות, משכילות, קרייריסטיות נאלצות בשלב מסויים בחייהן לבחור בין קריירה למשפחה על פי המצופה מהן בחברה.

מחקרים פסיכולוגים פמיניסטים גילו שנערות בגיל הילדות וההתבגרות, מפנימות את העובדה שחשוב יותר להיות יפה מאשר חכמה ואם לא הצלחת בלימודים, לא נורא, תכירי גבר עשיר, מצליח, בעל קריירה והוא יפרנס אותך ועם זה ילדות ונערות גדלות להיות נשים, מה גם שנשים דומיננטיות ותחרותיות נתפסות כלא נשיות.

 

כמו כן הסדר החברתי הפטריאכלי מדיר נשים מתוכו גם בתחומי הכלכלה. גברים שולטים במוקדי הכח כמו בתאגידי ענק, בנקים והם מסדרים לחבריהם הגברים מקומות עבודה "בגלל שהוא שירת איתי בצבא/במילואים", לנשים אין את הרשת הזו, הן נעדרות קשרים בעסקים ובטחון כלכלי, אין מי שיחכה להן בחוץ בזרועות פתוחות, הן אינן יכולות לסדר לאחיותיהן הנשים מקומות עבודה.

 

שוק העבודה אינו מותאם לנשים הוכחה לכך היא העובדה שנשים אינן יכולות להישאר עד מאוחר בעבודה, דבר הגורם לנשים רבות להתפשר על מקום העבודה שלהן, מלכתחילה ופוגע גם בסיכוי שלהן להתפתח במקום העבודה וכך לזכות בשכר גבוה יותר. רוב המשפחות לא יכולות לשלוח את ילדיהן לגנים שמציעים פתרונות עד שעה מאוחרת, כיוון שאלו עולים הון תועפות. רק משפחות אמידות יכולות לשלוח את ילדיהן לגנים אלו ש"משחררים", כביכול, את האם מהעול. אבל גם פתרון זה הוא בעייתי משום שהאם מרגישה קרועה בין שני העולמות: מצד אחד הרצון להיות עם בתה/בנה ולהעניק לה/לו, ומצד שני הניסיון להשיג עצמאות כלכלית ופרנסה הגונה.

 

נשים עובדות עומדות אף הן מול דילמה שבה אי אפשר לנצח: או שהן תעבודנה ותמלאנה את כל הציפיות של הבוס, אבל המשפחה והסביבה החברתית תאשים אותן בהזנחת הילדים והבית, או שתהיינה אמהות לדוגמא ותקבלנה שכר נמוך, עצירת הקידום והאשמות מצד הבוס על תפקוד לקוי במקום העבודה. ההתייחסות המקובלת לדילמה הזו היא כאל בעיה פרטית של כל אישה עובדת, אולם למעשה מדובר בבעיה של החברה כולה.

 

המדיניות הכלכלית שאישרה הכנסת בשנים האחרונות, היא מדיניות של העברת הכסף מהעניים לעשירים, ריכוז ההון בידיים מעטות. הקיצוץ הקרוב של 6.7 מיליארד ש"ח בתקציב 2005 הוא המשך לשורה של 7 קיצוצים בשלוש השנים האחרונות. מאיפה מקצצים וממי לוקחים את הכסף? מהפועלים/ות, אנשי המעמד הבינוני (הקטנת הפטור ממס על קרן השתלמויות, על מענק פרישה ועל עבודה במשמרות בתעשיה), ומהעניים. קיצוצים אלו פגעו בעיקר בנשים, שמהוות 67.5% מעובדי המגזר הציבורי. עוד הוטל מס על עקרות בית (ביטוח לאומי, שאותו הן יצטרכו לשלם למרות שאינן מקבלות שכר כלשהו על עבודתן), מה שכמובן יגביר את התלות של נשים בבני זוגן שישלמו את המס, וירחיק נשים מעצמאות כלכלית יותר מבעבר.

 

המיתון החמור הוביל לתופעות של נשים שנשארות עם בן זוג אלים מתוך חשש שלא תוכלנה לפרנס את עצמן ואת ילדיהן אם ינטשו את הבית והצורך במציאת עבודה מפרנסת, הולמת ומכבדת הינו דחוף במיוחד עבור נשים אלו. גם נשים שלא חשבו בעבר לעבוד ובשל מצוקה כלכלית, לאחר שפוטר בן זוגם, נאלצו לעבוד בעבודות שלא מצליחות לפרנס אותן, ללא שום הבטחה של זכויות סוציאליות, קביעות או פנסיה ושגורמות להיעדר בטחון כלכלי לטווח רחוק.

 

פרוייקט "חממת תעסוקה" בא להעצים, לתמוך, להדריך וללוות נשים מובטלות שרוצות לצאת לשוק העבודה ולהשתלב במקום עבודה. הפרוייקט הוקם מתוך תחושת מחוייבות כלפי ציבור הנשים ומתוך ראיית המציאות של מעגל שהולך ומתרחב של נשים שזקוקות לסיוע גם בתחום התעסוקה.

 

"הקשת הדמוקרטית המזרחית" היא תנועה א-פוליטית, לשוויון חברתי וצדק חלוקתי בחברה הישראלית יזמה את הפרוייקט. היא חברה ל"החצר הנשית" שברח' יפת 218 יפו, עמותה לנערות בגילאי 13-25 תושבות יפו, והפרוייקט מתקיים במקום.

 

בכל יום ראשון בין השעות 09:00-13:00 מגיעות נשים יהודיות ונשים ערביות, תושבות יפו, וכן נערות בגילאי 17 שהפסיקו ללמוד עקב מצב כלכלי קשה ונאלצות לעבוד לפרנסת המשפחה,  לחצר הנשית ושם הן מקבלות הדרכה בנושא כתיבת קורות חיים, כיצד להתראיין במקום עבודה, איפה לחפש עבודה (חוץ מעיתונים), הן יכולות לשלוח פקס למקום עבודה ועוד. החל מהשעה 10:30 ועד 12:00, הן משתתפות בסדנה או בהרצאה בנושאי שוק העבודה, אסרטיביות, התמודדות עם קונפליקטים במקום עבודה, מיקוד תעסוקתי ולימודי ועוד הרצאות בנושאים פמיניסטים וחברתיים.

 

בימים אלו ממש מתקיימת סדנה בת 12 פגישות, לחיפוש עבודה בשיתוף 'האגודה לקידום החינוך ביפו' ביום שלישי בבוקר מגיעות נשים יהודיות וערביות במשך שעה וחצי שומעות הרצאה בנושא חיפוש עבודה, אסרטיביות, סימולציות לראיון עבודה ולאחר מכן לומדות תוכנות מחשב ומעט אינטרנט, בסיום הסדנה מתבצעת עזרה בהשמה למקומות עבודה במידה והן חפצות בכך.

 

"החצר הנשית" היא עמותה חדשה לנערות ובחורות צעירות (גילאי 13-25) תושבות יפו.

במקום פועלת מספרה של "שוקי זיקרי" לנשים מכל איזור המרכז שמגיעות ומשלמות תשלום מוזל  עבור תספורת וכל ההכנסות קודש לעמותה שמפעילה קורסים בעברית וכתיבה יוצרת, אמנות,  חוגים והרצאות למיניהן בנושאים שונים כשהכל ניתן בחינם למי שזקוקה לכך.

 

הפרוייקט חדש ופועל רק חצי שנה, בכוונתינו להתרחב ולפתוח חממות תעסוקה בעוד מקומות באיזור המרכז כמו חולון, בת ים וכן להקים קבוצות תמיכה לנשים מובטלות, קבוצות להעצמת נשים והעלאת תודעה פמיניסטית, נשים עובדות שתלוונה נשים שמחפשות עבודה (מנטוריות), לעודד יזמות עסקית והקמת קואופרטיבים, לעזור ברכישת השכלה למימוש כישורים ולפיתוח קריירה וכד'.

 

אנו מאמינות שכדי שהפרוייקט יצליח דרושה סביבה תומכת ומחוייבות קהילתית של תושבי ת"א-יפו. נשמח לעזרה ממתנדבות שתגענה בשעות הבוקר, לסייע לנו בכל הנושאים הנ"ל, למרצות בנושא שוק העבודה, תקשורת בין אישית, אסרטיביות וכד', מנחות קבוצה, מדריכות מחשב.

 

אנו רוצות לטפח סולידריות חברתית מצד גופים מעסיקים, על מנת לסלול דרך לגישת העסקה מכבדת ולהקים חוג מעסיקים ידידים שיוכלו לשלב נשים בעסק שלהם, וכן כל אחת ואחד שיכולים להציע מגוון עבודות באיזור המרכז.

 

כמו כן נודה על סיוע והפנייה לקרנות, ארגונים שנוכל לגייס מהם תרומה לפרוייקט בין אם זה כספי ובין אם זה ציוד משרדי, מכונת צילום, מחשב ועוד.

 

נשמח לראותכן!!

חממת תעסוקה, החצר הנשית רח' יפת 218, יפו.

טלפונים: 03-5247702, 03-6599359 (נא להתקשר לפני ההגעה למקום).

השירות ניתן חינם.

 

נטלי ברוך

רכזת חממת תעסוקה

וחברת פורום הארגונים למאבק באבטלה