ההפרטה עולה כיתה

 

אור קשתי

 

 

 

גוף חדש שיכשיר מנהלי בתי ספר וימומן בחלקו מקרנות פרטיות

 כבר גורם למחלוקות קשות

 

נתחיל בעובדות שעליהן אין ויכוח: בעוד כחודש צפוי להיחתם חוזה משפטי בין משרד החינוך לבין קרנות פרטיות על העברת האחריות על אחד התפקידים החשובים ביותר במערכת החינוך - הכשרת כל מנהלי בתי-הספר, מכהנים וחדשים כאחד, לגוף חדש שייקרא "המכון הישראלי לפיתוח מנהיגות בית-ספרית". המכון אמור להתחיל לפעול בראשית 2006 וכעבור זמן קצר ייסגר הגוף הקיים, המרכז לפיתוח עובדי הוראה בכירים, השייך למשרד החינוך ופועל מאז שנות ה-60.

אין ויכוח גם על כוחם הרב של השושבינים בעסקה הזו: מצד אחד - שר האוצר, בנימין נתניהו, ושרת החינוך, לימור לבנת; מצד שני - קרן "יד הנדיב" וקרן IVN, שבין ראשיה אפשר למצוא את שלמה דוברת, יו"ר הוועדה לרפורמה בחינוך ואת איציק דנציגר, לשעבר נשיא "קומברס" ומי שעמד בראש הצוות שעסק, בין היתר, בהכשרת מנהלים בוועדת דוברת.

מסירת האחריות על הכשרת המנהלים לידי גוף חצי פרטי, ללא כל דיון ציבורי בסיבות שהובילו למהלך ובהשלכותיו על האופי העתידי של מערכת החינוך, איננה אלא ביטוי נוסף לאידיאולוגיה הקיימת כיום במסדרונות משרדי האוצר והחינוך.

לבנת, מן הסתם, תתקשה לקבל את הביקורת שמשמיעים גורמים בכירים במשרד החינוך ובאוניברסיטאות על היוזמה. היא באמת ובתמים מאמינה בכוחם של של אנשי היי-טק ותעשיינים להציל את מערכת החינוך השוקעת.

על רקע זה מתייחסים גורמים שונים במשרד בציניות לדברים שאמרה לבנת בסוף השבוע: "אני תומכת גדולה בהפרטה ומתנגדת גדולה להפרטת מערכת החינוך". במציאות, מוסיפים הגורמים, "ההפרטה הפכה לערך מקודש, שאיש איננו מערער עליו".

 

נצחון השיטה הכמותית

 

 

לפני כמה חודשים נחתם מעין "הסכם עקרונות" בין הצדדים. על-פי טיוטת המסמך, שהגיעה לידי מעריב, עולה כי המכון החדש "ישמש כסמכות המקצועית המרכזית בתחום ניהול בתי-הספר", ועם תחילת פעילותו "יאציל משרד החינוך את האחריות והסמכות הבלעדית לביצוע מדיניות המשרד להכשרה, לפיתוח ולליווי מקצועי של מנהלי בתי הספר בישראל".

תקציב המכון החדש יהיה 30 מיליון שקל בשנה, אשר יתחלקו שווה בשווה בין משרדי החינוך והאוצר לבין הקרנות הפרטיות על-פני חמש שנים. "תמורת סכום לא גבוה במונחים של הקרנות מקבלות 'יד הנדיב' ו-
IVN את השליטה בהכשרת המנהלים", אומר גורם במשרד.

הגורם הוסיף: "לא ברור בכלל מה נשאר מהחינוך הממלכתי, אם המדינה מוסרת לידי גופים פרטיים את האחריות על עיצובם של מנהלי בתי הספר. תחת הסיסמה שהם לא באים להחליף את משרד החינוך, אלא רק רוצים לשפר ולייעל, הם משתלטים על סמכויות שבעבר נחשבו למקודשות".

היוזמה להקמת "המכון למנהיגות בית-ספרית" באה משתי הקרנות הפרטיות. עובדה זו זכתה לאישור מצד גורמים בכירים בקרנות, שהעדיפו להתראיין לכתבה זו שלא לייחוס, והן מצד סמנכ"ל משרד החינוך, איציק תומר, האחראי על המשא ומתן.

איש גם אינו חושד כי היוזמה נועדה להשגת רווחים כלכליים. מדובר, כך נדמה, במטרה אחרת: השלטת התפישה שלפיה ניתן ליישם עקרונות ניהול עסקיים-תחרותיים בבתי-הספר, שאפשר למדוד באופן כמותי את הפעילות החינוכית. תפישות אחרות, המתנגדות לגזירת עקרונות מעולם העסקים על ההוראה, כמעט לא זוכות עוד להתייחסות במשרד החינוך.

 

 

בראשות "איש חינוך מהשורה הראשונה"

 

 

"הפעילות של הקרנות במערכת החינוך יצאה מכל פרופורציה", אומר ד"ר איציק ספורטא מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. "ניסיון העבר מלמד שהשליטה בפועל היא בידי הקרנות. טועה מי שחושב שהגדרת מטרות, יעדים ותפוקות, ממש כמו במפעל, תשפר את מצב מערכת החינוך".

בקרן "יד הנדיב" וב-
IVN, ולמען האמת גם במשרד החינוך, לא מבינים את הביקורת. "הסיסמה שלנו היתה תמיד להתערב, להעצים - ולעזוב. הערך המוסף שלנו הוא בניסיון שצברנו בנושאי ניהול ומנהיגות", מסביר גורם בכיר ב-IVN.

שותפו מקרן "יד הנדיב" להקמת המכון מוסיף: "מעולם לא עסקנו ולא נעסוק בתחומים שהם באחריות הבלעדית של המדינה. הכוונה במכון החדש היא לנתץ את ההפרדה המלאכותית שבין ניהול לבין חינוך. המנהלים יהיו אלה שיחליטו באילו כלים הם ישתמשו, והעקרונות יילקחו מהתעשייה, מהאקדמיה וממשרד החינוך עצמו".

אגב , שני הפרויקטורים של הקמת המכון החדש מטעם הקרנות הפרטיות אינם אנשי חינוך, אבל "איש חינוך מהשורה הראשונה יעמוד בראש המכון", הם מבטיחים. כביטוי לשותפות עם משרד החינוך אמורה מנכ"לית המשרד, רונית תירוש, לשמש בתפקיד בכיר במכון.

אל מול הגרסה הרשמית של אנשי משרד החינוך, כי הם אלה שישלטו במכון החדש, כדאי לשמוע גם את מה שאומרים אנשי הקרנות הפרטיות עצמם. "המדיניות הכללית תהיה באחריות המשרד, אבל יש מרווח גדול בינה לבין עיצוב תוכניות ספציפיות", אומר גורם ב"יד הנדיב". "אם יהיה מדובר רק במכון שהוא זרוע ביצועית לפרטים הקטנים - לא יהיה לו שום ערך מוסף. מנכ"לית המשרד תהיה כנראה יו"ר הדירקטוריון, אבל היא לא תקבע את הכל".

 

 

בין דברת לדברת

 

 

אחת משאלות המפתח בכל הקשור ל"מכון למנהיגות בית-ספרית" היא מתי החלו הדיונים על הקמתו, כמו גם הקשר הסמוי מהעין עם ועדת דוברת. ובכן, תלוי את מי שואלים.

לדברי אנשי "יד הנדיב" הם הגיעו למסקנה כי היה צריך "לשדרג באופן משמעותי את תהליך הכשרת המנהלים" כבר לפני כשנתיים. בכירים ב-
IVN מספרים שהתחילו לבדוק את האפשרות להרחיב את קורס המנהלים, המועבר על-ידיהם בצפון הארץ, לפני יותר משנה.

בינתיים הקימה לבנת את הוועדה לרפורמה בחינוך. יו"ר הוועדה, שלמה דוברת, שימש בתפקיד בכיר ב-
IVN עד לתחילת עבודת הוועדה. חבר אחר ב-IVN, יצחק דנציגר, היה יו"ר ועדת המשנה בוועדת דוברת, שעסקה, בין השאר, בהכשרת מנהלים. וכך, במקביל לעבודת ועדת דוברת התנהל לו המשא ומתן בין IVN למשרד החינוך על העברת האחריות בנושא הכשרת המנהלים.

האם יש כאן טעם לפגם? האם ההמלצות של ועדת דוברת, גם אם אינן כוללות המלצה מפורשת להקים מכון חדש, לא הושפעו מהמשא ומתן בנושא שהתנהל במקביל? שוב, תלוי את מי שואלים. "לדוברת ולדנציגר אין שום עניין עסקי במכון החדש", אומר איציק תומר ממשרד החינוך. "הם לא הולכים להקים חברה שתרוויח מהפרויקט".

"אני לא מבין את הבעייתיות לכאורה", מוסיף שלמה דוברת. "
IVN היא גוף פילנתרופי, וחבריו משקיעים הרבה מזמנם ומכספם לשיפור החינוך".

גורמים אחרים, בהם כאלה במשרד החינוך, פחות משוכנעים. "יש כאן ניגוד עניינים מובנה וברור: דנציגר ודוברת לא יכולים לנהל דיונים על הכשרת מנהלים, בעוד שחבריהם הקרובים ביותר עסוקים במשא ומתן עם משרד החינוך על הקמת מכון חדש להכשרת מנהלים", אומר אחד מהם. "בדומה לתחומים אחרים שבהם עסקה ועדת דוברת, צריך כעת לברר אם ההמלצות שלה לא נכתבו למעשה מראש".

גורם אחר, הבקיא בפרטי המשא ומתן, מציע גרסה נוספת: "אריק בן-חמו, יו"ר
IVN, ביקר בארץ לפני כשנה וזרק את הרעיון לשר האוצר, בנימין נתניהו. ביבי התלהב מאוד והפך את הקמת המכון לפרויקט כמעט אישי. ללבנת אין בעיה אידיאולוגית עם ההפרטה, במיוחד כאשר שר האוצר ממליץ על כך בחום", הוא מספר.

בן-חמו הוא יו"ר מועצת המנהלים של אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בעולם, חברת 3
COM. לפני כחודשיים ביקר בן-חמו בישראל ודן בפרטי העסקה בפגישות עם נתניהו ולבנת. "כשבן-חמו נמצא בארץ, באמת הרבה יותר קל לנו להשיג פגישות עם האישים הבכירים ביותר ולקדם את הפרויקט", מוסיף הגורם.

 

"הרווח של משרד החינוך"

 

 

ויש עוד כמה שאלות מטרידות: מדוע החליט משרד החינוך לסגור את המרכז לפיתוח עובדי הוראה בכירים במקביל להקמת המכון החדש? בקרנות הפרטיות אומרים כי הם אינם מתערבים בהחלטות שרת החינוך, ואולם גורמים אחרים מספרים כי סגירת היחידה הקיימת, אשר נהנית מתמיכה רבה בקרב המנהלים, דווקא כן היתה חלק מהתנאים שהעלו נציגי הקרנות.

בכל מקרה, למשרד החינוך אין תשובה ברורה מדוע החליט לסגור לגמרי את היחידה הקיימת ולא, למשל, לשדרג אותה. "צורת ההפעלה הנוכחית של בית-הספר איננה יכולה לספק את כל הצרכים", אומר איציק תומר.

נוסף על כך, מתברר כי תוכניות ההשתלמות הקיימות באוניברסיטאות השונות, שבהן לומדים מדי שנה מאות מנהלים, יצטרכו לקבל מעתה "תו תקן", כהגדרת יוזמי הפרויקט, מהמכון החדש. "אנחנו נפתח תוכנית ליבה של נושאים, והאוניברסיטאות יצטרכו לעמוד בכ-80 אחוז ממנה", אומרים בגלוי ב-
IVN. לעמדה הזו שותפים גם במשרד החינוך.

התוכנית החדשה כבר מעוררת התנגדות באוניברסיטאות. "קביעת הסטנדרטים היא הרוח הכללית של משרד החינוך בשנים האחרונות", אומר ראש בית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' דוד נבו. "זו מילה לא מוצלחת, בין השאר כיוון שאחת המשמעויות שלה היא סטנדרטיזציה - שכולם יהיו אותו דבר. הקרנות הפרטיות הן לא השותף המרכזי שצריך להיות לתהליך שיפור הכשרת המנהלים. גם לאוניברסיטאות יש מה להגיד בעניין, וראוי להקשיב גם למה שהמנהלים אומרים בעצם".

ואילו ד"ר ספורטא מסכם: "קשה לי להבין איך האנשים האלה מטיפים כל הזמן לתחרותיות ולשוק חופשי, אבל בהזדמנות הראשונה מבקשים מונופול על הכשרת המנהלים".



or.kashti@gmail.com

 

פורסם לראשונה ב-NRG, 25.7.2005