קרקע וחברה: לקראת מדיניות חדשה

 

פורום הקשת

 

 

 

הצעת מדיניות זו גובשה בשיח משותף, על ידי חברים מהקשת הדמוקרטית המזרחית ומההתיישבות, לקראת הצגתה למעגל נוסף מתוך הגופים הנ"ל ולמעגלים נוספים בציבור.

 

 

א. מבוא 

מדינת ישראל נבנתה ונבנית על ידי תושבי הארץ והעליות השונות. לכל אחת מהקבוצות החיות במשותף במדינת ישראל תרומה מיוחדת לבנייתה ולעיצובה החברתי, הכלכלי והתרבותי. תרומה זו הינה מסד ויסוד לחתירה לשוויון האזרחי בין כל אזרחי המדינה. היא גם המסד לזכותם של כל אזרחי המדינה, מכל הקבוצות, ליהנות מהנכסים והמשאבים הלאומיים ולהשתתף בניהולם.

בשנים האחרונות חלה נסיגה בחתירה לקיומה של חברה צודקת והעמיקו הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל. לצד התעשרות רבה של יחידים העמיק והתרחב העוני בקרב חלקים גדולים באוכלוסייה.

נוצר מצב המחייב תיקון ושינוי המדיניות, בין השאר על ידי עיסוק ציבורי רחב בנושאים של צדק חברתי והוגנות. מדיניות הקרקעות והדיור הציבורי, שהם מהמשאבים הלאומיים החשובים ביותר, תהיה חלק מרכזי במדיניות החברתית החדשה.

בבואנו לדון ולהציע פתרונות בשאלות אלו, מחובתנו להידרש למכלול ההיבטים הרחבים של החברה בישראל ולהציע עקרונות הראויים להנחות את המדיניות החברתית, ולשמש בסיס מוצק להצעותינו. 

לפיכך נפגשנו, קבוצה של חברים מן הקשת הדמוקרטית המזרחית ומן התנועה הקיבוצית, וניסחנו קווי מתאר למדיניות חברתית ובעיקר לפתרון שאלת הקרקעות והדיור.

אנו מאמינים שקווי מתאר אלו חיוניים לא רק לשם פתרון שאלת הקרקעות, אלא לשם יצירת סדר-יום חברתי כלכלי חדש. אנו מאמינים כי הגיעה העת להיכנס לדיאלוג אזרחי וחברתי שיכלול שכבות וקבוצות רבות בציבור הישראלי. על בסיס דיאלוג שוויוני זה, אפשר יהיה להגיע להסכמה, שתאפשר לבצע רפורמה קרקעית רחבה.          

 
ב. עקרונות כלליים

לכל אזרחי המדינה שמורות זכויות חברתיות, לרבות הזכות לעבודה מפרנסת, לדיור הולם, לחינוך, לרכישת השכלה, לשירותי בריאות וסיעוד ולביטחון לעת זקנה - ברמה נאותה.

לכל אזרחי המדינה שמורה הזכות לבית ראוי למגורים, בערים ובישובים הכפריים, במרכז ובפריפריה, בדיור הציבורי, בשכונות ובישובים הבלתי מוכרים.

יש לחתור לשוויון כלכלי וחברתי מירבי בין אזרחי המדינה ולמנוע התעשרות מופרזת של יחידים וקבוצות על חשבון הכלל. חתירה כזו תיעשה בדרכים שונות, לרבות על ידי הקצאת משאבים ציבוריים, מיסוי פרוגרסיבי, הבטחת חינוך חינם, קיום רפואה ציבורית וכו'.

נחוצה מדיניות יזומה, לקידום אוכלוסיות החיות במעמד סוציו-אקונומי נמוך.

על המדינה לשמור את נכסי הכלל בבעלות הציבור ובשליטתו, כך שיובטח האינטרס הציבורי, בכלל זה: קרקע, מים, אויר, אוצרות טבע, אנרגיה, תשתיות וכו'. במקרים מסוימים בהם יש צידוק למסור משאבים אלו לניהולם של גורמים פרטיים, ייעשה הדבר לזמן מוגבל ותוך שמירת הכללים הציבוריים והמטרות שלשמן נמסרו. במקרים בהם משאבי היסוד אינם מנוצלים באופן הוגן לצרכי הכלל, או שאינם משמשים למטרות שלשמן נמסרו, תוכל המדינה להחזירם לרשות ציבורית.

יש לשתף את הציבור, על כל חלקיו, בדיון ובקבלת ההחלטות לגבי המדיניות הקובעת את השימושים בנכסי הכלל.

 

ג. קווי המדיניות

העיוותים של "כלכלת השוק" מונעים את מימוש זכויותיהם השוות של כל אזרחי המדינה, ברוח העקרונות הכלליים הנזכרים לעיל. לכן על המדינה להתערב ולהוביל, כגורם מרכזי בעיצוב החברה והכלכלה, כדי לקדם באופן שוויוני וצודק את כלל החברה. לשם כך אנו מציעים את קווי המדיניות הבאים:    

                 
1. על המדינה מוטלת החובה להבטיח את הזכויות החברתיות של אזרחיה ולסייע לכל אזרחיה לממש את זכותם למחיה בכבוד, בשנות עבודתם ובצאתם לגמלאות.

2. על המדינה מוטלת החובה לסייע לאזרחיה לממש את זכותם לדיור ראוי למגורים.

3. המדינה תפעל כדי לקיים את כל צורות החיים והישובים, ביניהם: ערים גדולות, עיירות, ישובים כפריים וכו'. לשם כך חייבת המדינה להבטיח תנאים סבירים להתפתחות כל צורות ההתיישבות.

4. המדינה תפעל כדי לקיים את החקלאות ותיצור תנאים סבירים להתפתחותה. המדינה תבטיח את זכותם של החקלאים לעבד את האדמות שהוקצו להם ולהשתמש במכסות המים הנדרשות, כל עוד ירצו בכך ויוכלו להתפרנס בכבוד מעיבודן, בכפוף לאינטרס הציבורי הכללי.

5. לאבטחת קיומם של ישובים משגשגים בפריפריה, תפתח המדינה תשתיות פיזיות ואנושיות, ותיצור תנאים להרחבה ולגיוון תחומי התעסוקה השונים ובהם: חקלאות, מלאכה, תעשיה וטכנולוגיה עלית (הי- טק) תיירות, שירותים מקצועיים, מסחר וכו'.  (הדבר נכון לכל סוגי הישובים הנמצאים בפריפריה).

6. פיתוח הישובים בפריפריה, על כל סוגיהם, ייעשה על-פי תוכנית המיתאר הארצית ומתוך ראיית הצרכים החברתיים והכלכליים של כל תושבי הפריפריה.

7. תוקם קרן מיוחדת, אליה יופנו עיקר ההכנסות שיתקבלו בגין שינויי ייעוד של הקרקע (כולל הכנסות המדינה). כספי הקרן יוקדשו לקידום החברה כולה, להגברת השוויון והצדק החברתי, לחינוך לערכים אלו  ולחיזוק האוכלוסיות החלשות. (שימושי הקרן יפורטו בהמשך).

8. למדינה ולאזרחיה יש עניין חיוני לשמר ולטפח את ערכי הסביבה והנוף למען כל אזרחיה. המדינה תפעל לטיפוחם ושימורם של נכסי הטבע והנוף ברשות כל הציבור.

9. בכל מהלכי המדינה לביצוע מדיניותה, יינקטו  הצעדים הדרושים כדי למנוע התעשרות מופרזת של יחידים וקבוצות, על-ידי ניצול לא סביר של המשאבים הציבוריים שהועמדו לרשותם.

 
ד. יישום המדיניות בסקטורים השונים

1. דיור ציבורי: 


1.1. יובטחו הזכויות על הבית (הדירה) של דיירי הדיור הציבורי, על  ידי עיגון זכותם בבית המגורים שלהם ויצירת תנאי דיור הולמים. לשם כך יתוקן חוק הדיור הציבורי, בהתאם לעקרונות המפורטים במסמך זה.

1.2. תיבדק האפשרות לכלול שטח מסויים, צמוד לבית המגורים, כחלק מהזכויות המובטחות  של דירי הדיור הציבורי. 

1.3. כדי לקדם את הזכאות לדיור, תיזום המדינה בניה ציבורית (לקניה או לשכירות) ותקבע כללי זכאות ברורים ומחירים סבירים למשתמשים.

 

2. בקיבוצים ובמושבים: 

2.1.  יעוגנו הזכויות על בית המגורים.

2.2. תעוגן הזכות על "שטח המחנה",  ביחס סביר לגודל הישוב (מספר תושביו הקבועים) תוך שימוש במנגנוני מיסוי פרוגרסיביים ותשלום דמי חכירה, על מנת לאזן בין המרכז לפריפריה.

2.3. יינתן פתרון לצרכי הפנסיה, במסגרת חוק פנסיה ממלכתי, שיחול על כלל אזרחי המדינה, ממקורות הקרן המיוחדת (מכספי שינוי הייעוד של הקרקעות) ואחרים.

2.4. תעוגן הזכות של החקלאים להמשיך לעבד את הקרקעות, כל עוד ניתן להתפרנס מהן בכבוד, ותופעל מדיניות של תמיכה בחקלאות.

2.5. ייקבעו תנאים מתאימים והוגנים לשימוש בקרקעות לפיתוח פרנסות חלופיות במקום, ללא מסחר בקרקעות, כתחליף לחקלאות שאינה יכולה לפרנס את כל תושבי הישובים.

2.6. יינתן פיצוי כספי מוגבל (בדרך שתוסכם) בעת שינוי ייעוד של קרקע חקלאית, באופן שימנע יצירת פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה.

 

3. בערי הפיתוח:

3.1. יוקצו הקרקעות הנחוצות לפיתוח ערי הפיתוח ולפיתוח פרנסה הולמת לתושביהן, כולל הרחבת גבולות השיפוט בהתאם.

3.2. תינתן עדיפות להקמת פארקים תעשייתיים ומסחריים משותפים, לערי הפיתוח ולישובים   שבסביבתן.

 

4. בחברות חקלאיות פרטיות:

     במקרה של שינוי ייעוד הקרקע יינתן פיצוי חקלאי בלבד.

 

5. בישובים הערביים:

5.1. יוקצו הקרקעות הנחוצות לפיתוח הישובים הערביים, למגורים ולפיתוח פרנסה הולמת לתושביהם, כולל הרחבת גבולות השיפוט בהתאם. 

5.2. יקודמו תוכניות המתאר של הישובים הערביים.

5.3. תינתן עדיפות להקמת פארקים לתעשייה מסחר ומלאכה, בשיתוף עם הישובים השכנים.

5.4. יוקמו פארקים חקלאיים בהם ירוכזו המבנים לגידול בעלי החי כדי לאפשר את הוצאתם משטחי המגורים, לרווחת התושבים.

 

7. הדיירים הלא חוקיים ה"פולשים":

אוכלוסייה זו המשוללת זכויות במשך שנים רבות, לעתים כולל דור שני ושלישי, ראויה להסדרת זכויותיה, באופן שיאפשר לאנשיה להשתלב בחברה כאזרחים מועילים. לשם כך: 

7.1. יש לעגן את זכותם לבית המגורים, בדומה לדיירי הדיור הציבורי. במקרים בהם לא ניתן להשאירם במקומם, יש להעניק להם דיור חלופי ויחידת שטח מסוימת למשפחה, יחד עם פיצוי כספי מסוים.

7.2. במקרה בו מתפרנסים מחקלאות, יש לפצותם על פי הקריטריונים החלים על חקלאים אחרים.

 
8 . הכפרים הלא מוכרים:

קיימים בארץ כפרים רבים שלא הוכרו עד עצם היום הזה שתושביהם ראויים להסדרת זכויותיהם, על ידי:

8.1. מתן זכויות, קנייניות ואחרות, במקום בו הם נמצאים. במקרה והדבר איננו מתאפשר, יש להעניק להם קרקע חלופית לצורך בית המגורים, ויחידת שטח מסויימת למשפחה וכן ופיצוי כספי לפי הצורך.

8.2. לעוסקים בחקלאות תינתן הקרקע בחכירה, או שיפוצו על פי הקריטריונים החלים על כלל החקלאים.

 

9. מחוסרי הדיור ובעלי המשכנתאות:

בתנאי השכר בישראל, מתקשים חלקים גדולים מהאוכלוסייה לרכוש דירה ולעמוד בתנאי המשכנתאות. יש לסייע לחסרי הדיור ולבעלי המשכנתאות על ידי:

9.1. קביעת תנאי תמיכה (סבסוד) סבירים למשלמי המשכנתאות.    

9.2. קביעת תקרה לתמיכה.

 

ה. גורמים משלימים לביצוע המדיניות

1. ההכנסות משינוי ייעוד הקרקעות, שיועברו למדינה, לקרן המיוחדת, ישמשו למטרות חברתיות כלליות, להגברת השוויון ולחיזוק האוכלוסיות הזקוקות, כנאמר בסעיף    ג / 7, בעיקר למטרות הבאות: אבטחת זכויות דיור, בנייה ציבורית, סבסוד המשכנתאות, סבסוד החקלאות ופיתוח תשתיות שיקרבו את הפריפריה למרכז    (כבישים רכבות וכו') לחינוך והשכלה, ולחינוך לערכים של שוויון וצדק חברתי. הקרן תתווסף לתקציב המדינה בנושאים אלו.

2. יש לחולל רפורמה בכל מנגנוני הניהול והשליטה על הקרקעות, כדי להבטיח את ביצוע המדיניות החדשה, כדי לשלב את כל הקבוצות באוכלוסייה בניהול הקרקעות, וכדי להבטיח בקרה ציבורית הולמת על קבלת ההחלטות והניהול.

3. כחלק מיישום המדיניות הקרקעית החדשה, תיבדקנה העסקאות הקרקעיות שבוצעו בעשור האחרון, במגמה לנקוט בפעולות מתקנות בעתיד וכדי לצמצם עיוותים שנוצרו בעבר.