מאבק הקרקעות "למתחילים"

רוית חננאל

 

מי אנחנו ?

הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית הנאבקת מיום היוולדה על עקרונות הצדק והשוויון לכל אזרחי המדינה. הקשת מתייחסת באופן ביקורתי הן להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, והן לתהליכים ולמגמות המתנהלים כיום ובבסיסם חיסול רשת הביטחון הסוציאלית, התנערות ממדיניות רווחה, העמקת והנצחת הפערים בחברה מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח.

 

למה אנחנו ?

הקשת מאמינה כי המדינה מנציחה ומשרתת את הריבוד המעמדי באמצעות הקצאת משאבים לא שוויונית. הקרקע, היא המשאב החשוב והיקר ביותר של המדינה, הקצאתו למגזר אחד בלבד הינה בלתי שוויונית ומותירה מחוץ למעגל הנהנים ציבורים רחבים הזקוקים לפתרונות דיור ומגורים.

 

את מי אנחנו מייצגים?

הקשת מייצגת בראש ובראשונה את עקרון הצדק ואת הרעיון כי חברה מתוקנת צריכה להתבסס על צדק. הקשת מייצגת את החלשים, המוחלשים ואת כל האנשים שמדיניות הממשלות השונות שוללת מהם כל תקווה לעתיד טוב יותר. בקשת פעילים כ- 500 חברים וכ- 1,500 רשומים כמזדהים ותומכים. יחד עם זאת, מעגלי התמיכה וההזדהות בקהל הרחב מקיפים עשרות אלפי גברים ונשים.

 

מול מה / מי אנו נאבקים ? 

מדינת ישראל קבעה לעצמה עקרון שהנחה אותה מאז היווסדה בניהול משאבי הקרקע שלה והוא כי קרקע חקלאית נמסרת לצורך עיבוד חקלאי בלבד ועם סיום או ביטול העיבוד החקלאי הקרקע מוחזרת לבעליה החוקיים, קרי המדינה.  על בסיס עקרון זה, התירה מדינה לקיבוצים, מושבים ואיגודים חקלאיים להשתמש למטרות חקלאיות באדמותיה ברוחב יד וכמעט ללא תמורה.

בשנות ה- 90, בניגוד לעקרון זה,  קבעה מועצת מנהל מקרקעי ישראל בשלוש החלטות שונות (717, 727, 737) כי המחזיקים בקרקע יקבלו עם שינויי הייעוד פיצוי על בסיס שוויה הנדל"ני של הקרקע – משמעות החלטה זו היא שהמדינה מעבירה כמעט חינם אין כסף את אדמותיה לידי מחזיקי הקרקע. הקשת טוענת כי למדינה אין סמכות לוותר על אדמות השייכות לכל העם ולהעבירן לקבוצה המונה בקושי 3 אחוזים ממנו.

בהקשר זה, חשוב לציין, כי אופי חלוקת הקרקעות הראשונית הייתה בלתי שוויונית בעליל בכמויות הקרקע שהוקצו למגזרים שונים בחברה הישראלית, כך שההחלטות הנ"ל תרמו באופן ניכר וממשי להעמקת והגדלת הפערים בחברה הישראלית.

בינואר 2000 עתרה הקשת הדמוקרטית המזרחית לבג"צ, בטענה כי החלטות מועצת המינהל 717, 727, 737 אינן סבירות ואינן מוסריות. החלטות אלו כאמור מאפשרות למחזיקי הקרקעות החקלאיות, המהווים 3% מאזרחי המדינה, לזכות בהטבות גדולות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, תוך פגיעה בזכותם של שאר אזרחי המדינה ליהנות מערכן האמיתי של קרקעות אלו. הקשת הדגישה, כי הטבות אלה פוגעות באוכלוסיות המוחלשות ומנציחות את אפלייתן.

 

מהי עמדת המדינה?

כל הוועדות שהוקמו לבדוק את אופן חלוקת הקרקעות (וועדת רונן, וועדת מילגרום) חיזקו ותמכו בעמדת הקשת הדמוקרטית המזרחית. היועץ המשפטי של מדינת ישראל קבע כי הוא אינו יכול להגן על ההחלטות בבג"צ והודה בדיון שהתקיים בבית המשפט כי החלטות אינן סבירות וכי טענות הקשת מוצדקות.

ביום 29.8.2002 נתקבלה עתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית, בפסק דין בעל חשיבות היסטורית ותקדימית מרחיקת לכת. פסק הדין קבע, כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 717, 727, 737, העניקו הטבות מופרזות ובלתי מוצדקות, וכי הינן בטלות מחמת חוסר סבירות קיצונית ופגיעה בעקרונות הצדק החלוקתי.  

"החובה לשקול שיקולים של צדק חלוקתי היא חלק בלתי נפרד מסמכותה של רשות מינהלית, אשר בסמכותה להחליט על חלוקת משאבים מוגבלים". (שם, עמ' 64).

 

מה קורה עכשיו ?

טרם יבשה הדיו על פסק הדין, ועל סדר יומה של מועצת מקרקעי ישראל הונחו שלוש הצעות החלטה, שמטרתן להכשיר מחדש את המדיניות הבלתי מוסרית ובלתי שוויונית שבית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה הוקיעו. קבלתן של הצעות אלו תחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור, בהשיבה על כנה מדיניות שנפסלה מכל וכל בהחלטת בית משפט ותהווה כתם על משפט החוק והצדק בישראל.

ב- 29.6.03 קיבלה מועצת מנהל מקרקעי ישראל החלטות לאישור כמעט גורף של ההצעות להוראות המעבר שהוצעו ובכך נתנה הכשר למדיניות המבזה את החוק והסדר בישראל, להעדפה פרועה של אינטרסים כלכליים צרי טווח על פני האינטרסים של כלל אזרחי המדינה ולמתן אפשרות לקבוצה מצומצמת של כרישי נדל"ן מקושרים פוליטית להשתלט באופן גס על אדמות השייכות לכלל העם.

 הקשת הדמוקרטית המזרחית רואה עצמה מחויבת לעיקרון הצדק החלוקתי והקצאת משאבים שיווניות הגישה עתירה שנייה לבג"צ כנגד הוראות מעבר אלו. הקשת תמשיך להיאבק בכל כוחה למען ערכים אלו.  

עתירה זו עומדת ותלויה (באתר מצורף עותק העתירה).