יאסו אהוד

 

משה קריף

 

 

העיתונות הישראלית מאופיינת לאחרונה בלא מעט ניתוחים ופרשנויות אודות מהלכיו האחרונים של ראש הממשלה, אהוד ברק. בניגוד לתקופת נתניהו אשר היה על המוקד התקשורתי על כל צעד ושעל, רבים מ בכירי עיתונאי ישראל הופכים תחת שלטון ברק להיות כך נדמה יועצי התקשורת שלו. האחד ממליץ שלא להרחיב את מטה התקשורת שלו המאיים להתפוצץ, האחר תומך במהלך מהיר עם הסורים והפלשתינאים ויש מי שקורא לו להביט פנימה אל תוך החברה הישראלית התוססת והמתפקרת לשבטיה.

 

בניגוד לעיתונאיה ואולי תמיד בניגוד אליהם מתנהלת החברה הישראלית באופן שלא תמיד תואם את הערכותיהם. מסתבר כי למרות ניסיונותיו של ראש הממשלה לקבוע לכולנו סדר יום משלו, לא כל החברה הישראלית מתעניינת אם אכן כשיר או רוצה אסד להיכנס למו"מ על הגולן. כך למשל מהלך היום אבי עובדיה מנהיג תנועת המובטלים "תנו לעבוד בכבוד" והוא כועס ומאיים לחבור כעת אל נציגי הליכוד, אולי מהם תצמח הישועה. עובדיה שעשה לילות כימים כדי להעביר מתפקידו את נתניהו שדרדר את שוק התעסוקה למספר המדהים של כרבע מיליון מובטלים , האמין שעם אהוד ברק הכל יהיה אחרת. יו"ר תנועת המובטלים רואה כעת בעיניים כלות כיצד ממשיכים להצטרף לתנועה שלו עוד ועוד חברים והכל בשלטונו של ברק. כמונו מבחין עובדיה כיצד סוגרים מפעלים בקרית מלאכי ומתפרות במצפה רמון. במערכת הביטחון תחת שרביטו של אהוד ברק מוציאים כעת את היצור עבור צה"ל למפעלים בארצות הברית. משם דרך אגב יוצא יצור המוצרים הביטחוניים כנראה למדינות בהם כוח העבודה זול. כך יוצא שעובדי קריית מלאכי מפנים כעת את מקומם לפועלים מאינדונזיה או תאילנד, והכל בשמה של הכלכלה החופשית והתחרות. בקרית מלאכי אגב כבר לא יודעים לאן להפנות את התסכול. מי שמבקר שם בימים הללו מוצא זעם וכעס עצום ובעיקר אנשים שאיבדו את אמונם בכולם זולת בבורא עולם.

 

ראש הממשלה סבור כי אם יתנו לו קצת זמן הוא יעשה שלום עם כולם וגם עם פגמיה של החברה הישראלית בסגנון הביטחוני המוכר כל כך של "גומרים הולכים". אם יש משהוא שהאזור הגיאוגרפי הזה לא נתן למנהיגיו זה זמן להשלים את תוכניותיהם. מבן גוריון דרך בגין ועד לנתניהו כולם חסרו את הזמן הנדרש להם. יוצא מכך שתמיד נדחקים הנושאים החברתיים לסוף התור. אחרי שבשמם של המצוקות החברתיות-כלכליות כובשים את השלטון מספרים לנו נבחרנו פעם אחר פעם כי רק נשלים את הסיפור המדיני-בטחוני נוכל סופסוף להגיע אל המשימות החברתיות הנכספות.

 

אולי כדאי פעם אחת להתחיל דווקא מהנושאים הללו ואז לעבור ליעדים המדיניים-ביטחוניים. ממשלת ברק זו שהקפיאה לפי שעה את חוק הדיור הציבורי כן פועלת במלוא המרץ להעביר את מנהל מקרקעי ישראל לשליטתה של לשכת ראש הממשלה. ראש הממשלה, בן משמר השרון אשר בשדות הקיבוץ בו נולד גדלים כעת תחנות דלק ומזנונים רוצה להכריע עכשיו על הקרקע. מנהל מינהל, מקרקעי ישראל אבי דרכסלר זכה בשבוע שעבר לגיבוי פומבי מראש הממשלה ומשך את התפטרותו ומעניין יהיה כעת לבחון את עמדתו מול הלובי החקלאי שרוצה להחליט על עתיד הנכס הלאומי החשוב ביותר הקרקע של כולנו. אהוד ברק עושה רושם רוצה להכריע כעת ולקבוע עובדות מוגמרות ובלתי הפיכות בקרקע מה שגם מרמז על עמדתו באשר לעתידה של החברה בישראל ועל הקבוצות והשבטים שבתוכה. בינתיים מול כל העובדות הללו, מול האכזבות וההבטחות שלא מומשו בוחר ראש הממשלה לצאת ולשיר בטאברנה. עם פיסטוק חלאבי, שירי עבד אל ווהאב יבוא מזור למובטלי קריית מלאכי. יאסו אהוד.

 

 

 

פורסם לראשונה באתר של משה קריף