זורעים הסכמים, קוצרים נדל"ן

 

צפריר רינת

 

 

 

בשבועות הקרובים יוחלט אם לאפשר בנייה בתחומי פארק איילון. אחת השאלות היא מדוע היה מינהל מקרקעי ישראל כה נדיב עם חברת הזרע, שמבקשת את זכויות הבנייה. אולי עתירה שהוגשה לחשיפת מסמכי ההתקשרות תעזור לפתור את התעלומה

 


קרב על היקפה של הריאה הירוקה הגדולה ביותר בגוש דן - כך אפשר להגדיר את המאבק המתחולל כיום בין הגופים הירוקים הפועלים להקמת פארק איילון, שיכלול את הר הפסולת חירייה והשטחים שמסביב לו, לבין חברת הזרע. החברה מחזיקה בחכירה חלק מהשטח המיועד לפארק ורוצה לבנות עליו. תוכנית הבנייה בתחומה מבטיחה לה תגמול של מאות מיליוני דולרים, על פי תנאי הסכם שעליו חתמה עם מינהל מקרקעי ישראל.

בשבוע שעבר התכנסו חברי כנסת בראשות חמי דורון ממפלגת שינוי ונציגי ארגונים ירוקים על הר חירייה והכריזו על הקמת שדולה לתמיכה בפארק איילון. השדולה תפעל בעיקר כדי לבלום יוזמות לבנייה על חלק משטח הפארק. בעוד כמה שבועות תתכנס ועדת משנה לנושאים תכנוניים-עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (ולנת"ע), כדי להחליט אם לקבל או לדחות את ההתנגדויות לתוכנית הפארק, שאושרה לפני שנתיים להפקדה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. על פי התוכנית, הפארק ישתרע על 8,000 דונם ויהיה הגדול ביותר באזור המרכז.

ההתנגדות העיקרית לתוכנית היא של חברת הזרע, המחזיקה כחוכרת חקלאית יותר מ-1,000 דונם המיועדים להיכלל בפארק. הזרע, שנמצאת בבעלות חברת פולאר השקעות וארגון השייך לקיבוצים ומושבים, טוענת שאי אפשר לממן מהקופה הציבורית את הקמת הפארק. לכן, לשיטתה, יש לבנות שכונה יוקרתית בשטחים שהיא מחזיקה (בהם גם חווה לגידול זרעים) ולהקצות חלק מרווחי המיזם למימון הקמת פארק (קטן יותר), שגם יתוחזק מכספים אלה. הקמת תשתית איכותית של חינוך ותרבות בשכונה החדשה תסייע, לטענת חברת הזרע, בשיקום חברתי של שכונות דרום תל אביב.

הבסיס שעליו מנסה חברת הזרע לקדם תוכנית בנייה צמודה לפארק הוא הסכם הרשאה לתכנון, שעליו חתמה לפני שנתיים עם מינהל מקרקעי ישראל. הסכם זה עורר תהיות רבות: הוא נחתם לאחר שהתוכנית להקמת פארק איילון (בגרסה מלאה, ללא בניית שכונה בשטחי הזרע) כבר אושרה להפקדה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. כלומר, בחתימתו על ההסכם עם חברת הזרע נתן המינהל הכשר ליצירת מסלול תכנוני מקביל.

המינהל דאג לכך שבהסכם ההרשאה יצוין שחברת הזרע מודעת לקיומה של תוכנית אחרת, שנדונה במוסדות התכנון, והיא לא תציג למינהל שום טענה הנוגעת לקידום תוכנית זו. כמו כן קבע המינהל בהסכם, שהוא אינו מתחייב לתמוך בתוכנית הבנייה של הזרע.

 


פיצויים נדיבים

אבל גם הצד הכלכלי של ההסכם מעורר סימני שאלה. כבר ב-1995 הסכים המינהל שחברת הזרע תפעל לשינוי ייעוד הקרקע, אף שאז עוד לא חתם עמה על הסכם הרשאה מפורט לתכנון. ההרשאה לתכנון שניתנה לבסוף מבוססת על שתי החלטות של מועצת המינהל - החלטות 611 ו-666 - שכבר בוטלו בעת שההסכם נחתם. על פי החלטה 611, תקבל חברת הזרע זכויות על מחצית מהשטח שהיא מחזיקה. את המחצית השנייה היא תחזיר למינהל ותקבל עליו פיצוי כספי, שמכוח החלטה 666 (שהחליפה את החלטה 611) יהיה כ-27% מערך השטח לאחר שינוי הייעוד החקלאי.

כל זה ניתן לחברת הזרע בעת שכבר חל צו ביניים בבג"ץ, שניתן בעתירה של הקשת הדמוקרטית המזרחית ועל פיו הוקפאו עסקות המעניקות פיצוי על שינוי ייעוד של קרקע חקלאית, ובכלל זה מכוח החלטות שהחליפו את החלטה 666. לאחר פסיקת בג"ץ בעתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית, המדינה מעניקה כיום לחקלאים פיצוי בשיעור של עד 20% בלבד (ואף פחות באזור המרכז) מערך השטח שבו ישתנה הייעוד. כלומר, בעסקה עם הזרע המדינה יוצאת מופסדת, שכן החברה זוכה לפיצוי גבוה מכל פיצוי הניתן בעקבות פסיקת הבג"ץ.

חתימת הסכם ההרשאה ב-2002, שבע שנים אחרי שהמינהל החליט לראשונה שהזרע תוכל לשנות את ייעוד השטח, תמוהה. ההחלטה על כך התקבלה על ידי ועדה 640 - ועדת המינהל לאישור עסקות שהיתה אמורה לפעול רק חודשים מספר, אבל פועלת כבר שנים מספר. את ההרשאה לתכנון נתנה הוועדה לחברת הזרע, אף שהחברה לא פעלה לקידום הליכי תכנון בשטחה על בסיס ההסכמה שהיתה לה עם המינהל.

במינהל מקרקעי ישראל אומרים שאישורי ועדה 640 ניתנו רק בנוגע לעסקות שבהן הוועדה סברה כי נוצרה מחויבות מצד המדינה להמשיך ולבצען על פי החלטה 611. כמו כן נמסר מהמינהל, שבג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית לא התייחס להחלטה 611.

ממסמכים של מינהל מקרקעי ישראל עולה, שוועדה 640 התכנסה בדצמבר 2001 כדי לדון בעסקה עם חברת הזרע. בסיכום הפגישה נכתב שיש בעייתיות בעסקה, משום שהליכי התכנון של הזרע הופסקו. בכל זאת הוחלט לתת לחברה הזדמנות נוספת ולהעניק לה הרשאה לתכנון.


"העסקה משוללת תוקף"

מנכ"לית העמותה הסביבתית אדם טבע ודין, ציפי איסר-איציק, אומרת שבאמצעות ועדה 640 יצר המינהל ערוץ חדש לאישור עסקות הנוגדות החלטה מפורשת של בג"ץ. עובדה זו מעלה שאלות קשות באשר להתנהלותו של מינהל מקרקעי ישראל בעסקה עם חברת הזרע. היא הוסיפה, שבעקבות הבג"ץ נקבעו הוראות מעבר לאישור עסקות עד שיתקבלו החלטות מינהל חדשות במקום אלה שבוטלו. לדעתה, עסקת הזרע משוללת כל תוקף על פי מה שנקבע בהוראות אלה.

לפני שלושה חודשים עתרה אדם טבע ודין לבית משפט המחוזי בתל אביב ודרשה לקבל, מכוח חוק חופש המידע, את כל ההסכמים וההתקשרויות של הזרע עם מינהל מקרקעי ישראל. כמו כן הגישה העמותה תלונה למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה ובה היא דורשת לחקור את פעילותם של אנשי המינהל מול חברת הזרע.

בתלונה מזכירה העמותה פרסום מהחודש שעבר בעיתון "ידיעות אחרונות", שלפיו נכלל בסיכום פגישה שהוכן במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (האחראי גם על מינהל מקרקעי ישראל) דיווח מוטעה על עמדת שר הפנים, אברהם פורז, בפגישה שהתקיימה לפני חמישה חודשים ובה דנו בתוכנית פארק איילון. בסיכום נכתב, שפורז תומך בבנייה בתוך הפארק אף על פי שהוא לא התייחס לעניין. בתלונה גם מוזכרת כתבה ב"מעריב" מהחודש שעבר, ועל פיה קרובי משפחה של ראש מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, משמשים מקדמי תוכניות בינוי בעבור חקלאים וגורמי נדל"ן. העמותה הסביבתית דורשת לבדוק את פעילותם של אנשים אלה ואם יש להם קשר גם לחברת הזרע.

סוגיית הקשרים בין הזרע למינהל תעלה גם במשפטו של עודד טל, לשעבר מבכירי מינהל מקרקעי ישראל, האמור להתנהל בקרוב בבית משפט השלום בתל אביב. נגד טל הוגש לפני שנה כתב אישום המייחס לו קבלת שוחד מיזמים בתמורה לקידום תוכניותיהם או העברת מידע שיסייע לקידום תוכניות. בכתב האישום נטען, בין השאר, שטל נפגש עם אביגדור קלנר - אחד הבעלים של חברת פולאר השקעות שלה שייכת הזרע. טל ביקש מקלנר שיפעל להשגת עבודה לאשתו. קלנר פעל בעניין והשיג עבודה לאשתו של טל. בתמורה דיווח לו טל על החלטות פנימיות של המינהל בנוגע לתוכניות הבנייה של חברת הזרע והמליץ לו למי לפנות כדי לנסות ולשנות החלטות שהתקבלו בעניין. נגד קלנר עצמו לא הוגש כתב אישום.

העתירה של אדם טבע ודין לקבלת מידע עדיין נמצאת בדיונים בבית משפט. המדינה הודיעה שהיא מוכנה למסור לעמותה את כל החומר הקשור בחברת הזרע. לעומת זאת, הזרע מתנגדת לכך בכל תוקף. החברה, שהצטרפה כמשיבה לעתירה, טוענת שאין למסור לעמותה הסביבתית את המסמכים משום שהיא אינה זקוקה להם כדי להגן על האינטרס הציבורי, אלא לצורך המאבק הכולל שהיא מנהלת נגד הזרע בעניין הקמת פארק איילון.

 

התפרסם לראשונה בעיתון "הארץ", 19.19.2004