ברכה סרי היא אחת היוצרות המחוננות בישראל, למרות שהמרכז הספרותי מתעלם מיצירתה.
בחרתי להציג חלק מהביבליוגרפיה שלה. סרקתי לרשימה זו גם את עטיפות הטרילוגיה "ספרי הברית והחסד" (בהוצאת "האור הגנוז"). כמו כן צירפתי כמה מילים שכתבתי על ההיכרות עם ברכה סרי, כחלק מרשימה על "חמש הנשים שהשפיעו עלי" שתתפרסם בקרוב באתר "בננות".
בשולי השירה "הקאנונית" בישראל נעה ברכה סרי, שכל חטאה הוא שהיא נולדה בזמן הלא נכון, במקום הלא הנכון. מדינת ישראל עדיין לא שואלת שאלות ביקורתיות הקשורות להיעדרות הכתיבה הנשית המזרחית.
את ברכה סרי הכרתי דרך האנתולוגיה של השירה המזרחית – "מאה שנים, מאה יוצרים". אחר כך קראתי את ספרי השירה: "פרה אדומה", "שבעים שירי שוטטות" ועוד. שיריה בישרו שפה פמיניסטית מזרחית. היא התחמקה מכל המבנים שדיברו ב"אשכנזית". ובמקומם העמידה מבנה שפירק את הקשר שבין הטריטוריה, השפה, הלאומיות והגבריות. לא רק התוכן של שיריה הוא חדשני, אלא גם הדרך הצעירה שבה היא עיצבה את ספרי השירה.
היא לא ויתרה כשהוצאות השירה המרכזיות דחו את ספרי השירה והקימה את הוצאת האור הגנוז. והיא עדיין נעה מבמה לבמה ומקריאה שיריה שמכילים היסטוריה "מלמטה" של נשים "אחרות".
הזמנתי אותה לערב שירה ב"סלון מזל" בחיפה לפני מספר שנים ומאז נשארנו בקשר טלפוני. איני יכול לשכוח את אותו הערב. כעשרים פעילים ופעילות ישבו מרותקים למראה הפרפורמנס של שיריה. היא החזירה אותנו לעולמות רחוקים, כמו למשל, עולם הנשים המופרד בתימן, שבו הן הכינו סחוג ובכו על מר גורלן. "שחקי, שחקי" קראה ברכה ובעצם דיברה על השחיקה בחיי הנשים עד היום. לאחר מכן היא עברה לפאן הפואטי-ספירטואלי ועימעמה את האורות-הקריאה. ונגלתה לנו שירה מעולם של סוד.
השילוב של הנחישות ביחד עם ההתמדה והכישרון היצירתי של ברכה נוגע בי ומזכיר לי שאפשר אחרת ושאסור לוותר.
——————————————————————————–
[i] סרי ברכה. בתוך מאה שנים – מאה יוצרים: אסופת יצירות עבריות של יוצרים מן המזרח במאה ה-20. בעריכת סמי שלום שטרית, ת"א: הוצאת בימת קדם לספרות, כרך א', 1998.
טקסט נוסף שכתבתי לאחרונה על תחנות בשירה שלה:
ברכה סרי עברה דרך ארוכה בכתיבתה הפואטית וארצה לציין כמה תחנות בשירה שלה.
1. המזרחיות והגדרה עצמית – ראשית החלה ברכה סרי בכתיבת סיפור קצר בשם "הקריעה" שעובד למחזה על ידי אמיר אוריין וזכה לשבחים רבים. המחזה הביא הבשורה של ברכה סרי שבה היא הגדירה את עצמה אל מול הפטריכיאליות המזרחית ושינויי המסורת עם המעבר לישראל. הכתיבה האמיצה של ברכה סרי בודדה אותה מהקהל אליו היא פנתה והקהילה התימנית החרימה אותה. אך ברכה המשיכה לכתוב ועברה לשירה.
2. שירה של "שמאל" מזרחי – ברכה סרי עברה לכתוב ולחבר את המאבק החברתי והצורך בהגדרתו אל מול הבזבוז וחוסר המוסר של כוחות הכיבוש. בנושאים אלו היא המשיכה עם ציר הכתיבה הפמיניסטית והראתה את ההקשרים בספרה "פרה אדומה" בין פטריכאליות ופטרונות של השמאל. אחרי כתיבה בכתבי עת ופרסום ספרים ספורים, היא הרגישה שהמחנה של ה"שמאל" לא ספק לה ולכתיבתה בית והיא החליטה לעבור ולנדוד (עזבה את הארץ למספר שנים). היא הוציאה את הספר "70 שיריי שוטטות" שם היא הראתה סוג אחר של פואטיות, כתיבה בסגנון דור הביט (beat generation) ששילבה מסורות תימניות, פמיניזם, ואמירה של אישה מזרחית מסוג אחר. אישה שמגדירה את העולם הנשי בחברה שלה ואל מול החברה כולה ולא מתפשרת
3. מסורת ופמיניזם בבמה אחת – בשנים האחרונות ממשיכה ברכה סרי לכתוב במרץ. היא הקימה הוצאת ספרים משלה (הוצאת האור הגנוז) לאחר שנדחתה על ידי הוצאות השירה המרכזיות. בספריה ניתן לראות עיצוב מדהים וחדשני עם רעיונות שמאתגרים את עיצוב ספרי השירה. שירתה הפכה להיות אינטר-טקסטואלית במודעות עצמית גבוהה. בכל ספר היא משלבת טקסטים מהתנ"ך שמדברים עלעולם האישה והיא יוצרץ ריפרור למצבה של האישה המזרחית אשר לא וויתרה על המסורת. החיבור של יהדות, רוחניות והתרסה והגדרה עצמית מראים שירה מסוג אחר. היא משלבת כתיבה חברתית כגון סגנון הכתיבה של הפעילה החברתית והמשוררת ד"ר ויקי שירן ז"ל. היא גם אורגת לתוך שירתה את הכתיבה על תמות מיהדות כמו כתיבה של המשוררת זוכת פרס ראש הממשלה – פרופ' חביבה פדיה. אך היא גדולתה של כתיבה שהיא יורדת ממגדל השן ולא נכנסת לגטאות יהודיים או חברתיים ויוצרת שירה אינטר דיספלינארית. זוהי גדולתה הפוסט מודרניסטית ופמניסטית של ברכה סרי.
רשימה ביבליוגרפית:
סרי ברכה, פרה אדומה, ת"א: הוצאת ברירות, 1990.
—– , שבעים שירי שוטטות, ירושלים: הוצאה עצמית, 1993
—– , קידושין: (ספר הברית והחסד – חלק א’). ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2000
—– , נורית: (ספרי הברית והחסד – חלק ב'), ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2001
—– , תפילות ושתיקות (ספרי הברית והחסד – חלק ג'), ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2002
—– , עדנה: חניה ומסע בחמישים שערים, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2005
כמו כן ניתן כן ניתן לקרוא על המחזה הפמיניסטי מזרחי רדיקלי שהיא העלתה בשם "קריעה":
—– , "קריעה" בתוך הקול האחר: סיפורת נשים עברית. עריכה ואחרית דבר: לילי רתוק.
ת"א: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994.
לרכישת ספרי ברכה סרי: הוצאת האור הגנוז, ת.ד. 7882 ירושלים 91077.
טל': 02-624-8685