היום לפני 15 שנה נכנס אריה דרעי לכלא לאחר שהורשע בקבלת שוחד ובקבלת דבר במרמה. ערב הכניסה לכלא התקיימו הפגנות מחאה בכל הארץ ועצרת מחאה ראשית בנוכחות הרב עובדיה יוסף. עשרות אלפי בני אדם כואבים והמומים מחומרת העונש ליוו את דרעי עד לשערי הכלא תוך כדי שירת "הוא זכאי". מחוץ לכלא הוקמה באותו ערב ישיבת "שאגת אריה" שפעלה עד לשחרורו. תחילת הפרשה בתחקיר עיתונאי שפורסם במהלך המשבר הקואליציוני ב-1990, על מעורבותו של דרעי בפלילים. בעקבותיו פשטה המשטרה על משרדו של דרעי, שר הפנים באותה תקופה, והחלה חקירה בעניינו שבסופה הוגשו נגדו כתבי אישום – כתב אישום אישי וכתב אישום ציבורי. המשפט בעניין כתב האישום האישי התנהל בבית המשפט המחוזי וארך כחמש שנים. בסופו הורשע בחלק מהעבירות ונידון לארבע שנות מאסר וקנס של 250 אלף שקל. דרעי ערער לביהמ"ש העליון ועונשו קוצר לשלוש שנים. הזעם בציבור המזרחי בעקבות העונש הוביל לעלייתה של ש"ס לשיא של 17 מנדטים בכנסת ה-15. רבים טענו שדרעי הוא קרבן של רדיפה עדתית, מנת חלקו של מזרחי מבריק ומצליח שהגיע לעמדת השפעה בכירה. לכל אורך המשפט נערכו הפגנות, הוקלטו שירי מחאה וגל האהדה כלפיו היה חסר תקדים. במקביל נשמעו קריאות למצות עמו את הדין, למרות השבר החברתי שהדבר עלול ליצור. דרעי כאמור ריצה שתי שנות מאסר ולאחר שחרורו עמד בפני משפט נוסף – כתב האישום הציבורי שבו הואשם כי העביר כספים לישיבות מזרחיות. הוא זוכה בארבעה מתוך חמשת סעיפי האשמה של הפרת אמונים, וטען להגנתו כי הפעיל אפליה מתקנת כלפי מוסדות מזרחיים. דרעי חזר לפוליטיקה וכיום משמש כמנהיג ש"ס וכשר הכלכלה בממשלתו של בנימין נתניהו.