ב- 01/11/2004 נפטרה שמחה צברי, ממנהיגות המפלגה הקומוניסטית של פלסטינה.
שמחה צברי נולדה בסוף שנת 1913 בשכונת נווה צדק בתל אביב וגדלה בבית דתי. הוריה, סעדיה וזהרה צברי עלו לישראל בעלייה הראשונה מתימן, ילדותה עברה עליה בעוני נורא, היא למדה בבית ספר יסודי לבנות בנווה צדק והייתה חניכה בתנועת הצופים, שם שמעה לראשונה על האידאולוגיה הקומוניסטית. בגיל 14 הצטרפה לארגון הילדים הקומוניסטי ובסוף כיתה ח' עזבה את בית הספר וירדה למחתרת בשל פעילותה הקומוניסטית.
בשנת 1930, בגיל 17, היא נשלחה ללימודים אקדמאיים באוניברסיטה הקומוניסטית של פועלי המזרח. בשנת 1933 היא שבה לארץ והפכה לדמות דומיננטית במפלגה, בגיל 21 היא הפכה לאשה הראשונה בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית אולם פרשה מפוליטיקה כאשר הפלג אליו השתייכה "סיעת שמאל", החליט להתמזג עם מק"י.
צברי הייתה בעלת תואר דוקטור במזרחנות מהסורבון, ואף לימדה באוניברסיטת תל אביב בשנות ה– 70 וה– 80. היא כונתה בפי חבריה אשת הברזל בשל אופייה החזק, עקשנותה ונחישותה, הייתה תמיד נאמנה לערכי הצדק והשוויון, ונהגה להעביר דרך קבע מעטפות עם כסף לארגוני השמאל, בעיקר לתעאיוש- (חיים משותפים בערבית) ארגון הפועל לסיום הכיבוש הישראלי וביסוס של שוויון אזרחי לכל. היא מתה בגיל 91 לאחר שחלתה באלצהיימר שנתיים לפני מותה, בעיר בה נולדה.